כל החיים היתה לי הרגשה שיש דרך לזרז זמנים. כל דבר סיימתי מהר, רק כדי לגלות בסוף את הדרך שעברתי. אבל עזבו משטויות.. הפעם אני מדברת על תוכנות גרפיות שאיתם אני עובדת. ברור לי שאם הייתי לומדת באופן מסודר, הייתי מכירה את כל קיצורי הדרך האפשריים ומקצרת זמנים בטירוף. אבל מה לעשות - כנראה שלא ילך לי עם זה, והעבודה היא ארוכה.. מייגעת.. וקשה... אבל האמת היא - שזו העבודה האהובה עליי.. ! רק תנו לי לשבת ולהתחקות אחר האיורים האלה שבספרים. רק תנו לי להתעסק, לחתוך, להכין layer חדש, לגלות את מספרי הצבעים ב RGB, תנו רק להתעמק בהם ואני בעננים.
מתוך "אבא עושה כלים"
והילדים? מחקים את אמא (ואבא שהוא מעצב מדופלם בהסתרה) ושולטים בתוכנת הצייר כמו שצריך, מהגדול ועד הקטנה. ועכשיו הם "כמו אמא" מסדרים, מוחקים, מעתיקים, צובעים.. והכי חשוב - מקלידים טקסטים אמיתיים. מילה למילה, אות לאות, פיסוקים, מרווחים ועוד. אבל הפאנצ' פה, הוא שיחד עם זה, מתעורר להם גם הרצון לקרוא (כדי לדעת איזו מילה מעתיקים) וכמובן שמכאן - הדרך גם לרצון להבין, להרגיש ולהתעמק בדברים שכותבים לנו המקובלים - היא קצרה מאוד. מיד מתפתח דיון על הקטע הנבחר, מיד נבנה לו היסוד הזה, הקרקע הזאת שעליה אפשר יהיה במהלך היום להניח את הלבנים, להשקות ולחמם ולבסוף גם לשמוע..
אז הנה שניים קטנים שהכנתי השבוע.. אבל עם המון יגיעה והמון הנאה והמון המון המון אהבה ועזרה מהקטנים..
מתוך "אבא עושה כלים"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה