דף יומי - 2-11-10

מתוך שיעור הבוקר היום

דף קטנצ'יק לקטנים
הדבקה וגזירה :)

יום מצוין!
ממני והילדים..

קלאסיקה - התולעת שבצנון

תמיד כיף לחזור לקלאסיקות ולגלות בהם מימד חדש, לנסות להיכנס ולקחת איתנו את הילדים שלנו עוד טיפונת פנימה.
את משל התולעת שבצנון הם מכירים מהיום שיצא לאור הספר הראשון - "חוכמת הלב". אינסוף ההפעלות שאפשר לעשות איתו והיד עוד נטויה. אז הנה מצאנו משהו נוסף. בהמשך להנאה הגדולה שהילדים הפיקו מדף המבוך של מחילות ההיכל, גם כאן אנחנו  נלחמים עם השיניים, בוקעים את הקליפות ויוצאים מהעולם החשוך הזה, המר הזה, ההפוך הזה, ומגלים בתוכנו תפיסת מציאות חדשה. יפייפיה. מרנינה. תפיסה שמביאה לנו קלילות נהדרת, שחרור מאותם כבלי הברזל שמקבעים אותנו, ומעלה אותנו אל המקום בו כולנו נפגשים. כאחד.

סורה חושך..
הנה בא האור!

ב א ה ב ה !

מבוך המחילות

אל תשכחו לקרוא איתם את המשל לפני שמתחילים,

כדי שיהיה להם קל יותר לחזור אל היכל המלך... :)

אם יש צורך בדרגת קושי נוספת (משהו ביניים) עדכנו אותי ואכין.
בכל מקרה, תמיד אפשר גם לצבוע, לגזור, להדביק, להוסיף דמויות ועוד ועוד....
בהצלחה :)

ובאהבה.......

תשבץ מושגים והגדרות על תפיסת המציאות

כשקיבלנו את הספר "מדע הלב" בפעם הראשונה, התחושה היתה שקיבלנו אנציקלופדיה שלימה לחיים. נספח אותיות הא' ב' בסופו של הספר עורר בילדים רצון גדול מאוד להתחיל ללמוד לקרוא. כל מילה מביאה איתה הגדרה עמוקה, תבנית פנימית שעוזרת לילד להגיע להכרה והבנה עמוקה יותר של מושגים בסיסיים בחוכמת הקבלה.
אז הנה אחד המטעמים שהצלחתי לעשות מתוך אין סוף אפשרויות של יצירה שניתן לעשות... דרך מעולה לאפשר לילדים כניסה קלה, נעימה וידידותית להבנת הטקסטים העשירים והנפלאים האלה.

בהצלחה!
:)

ברוח החיבור

כמעט כל יום יוצא שאני מכינה לילדים משהו. לאחרונה החלטתי קצת יותר להשקיע בעבודה, כדי שאוכל לשתף כמובן את כולם. מדהים עד כמה נכון זה שהכל תלוי ברצון. כי ברגע אחד נפתחות אינסוף אפשרויות. ואם רצונות נוספים מצטרפים אז בכלל... השמיים הם הגבול. בעשיה, בלימוד, בהבנה, בחום ובאהבה שאפשר להעניק לילדים שלנו. כי ממש, אבל ממש אי אפשר לעשות את זה לבד. וכאן גם מגיע עניין החיבור שלנו של היום. זה התחיל מחור בספינה שרב דיבר היום בבוקר והמשיך כל היום באותו מישור. בסעודה, בלימוד, במשחקים ואפילו כשירדנו לטייל וחצינו כבישים. בכל רגע הצלחנו לשמור על הקשר הזה. בינינו ואיתו...

כשחזרנו, הילדים ביקשו שאכין להם דף עבודה כלשהו. החלטתי להפתיע אותם והכנתי להם משימה, אמנם שלא כל כך קשה, אבל לפחות ממשיכה ושומרת להם, גם כשהם מרוכזים בציור, צביעה, הדבקה או גזירה - על אותה פעימת לב שמתקתקת. זו שהפיחה בנו חיים בשיעור הבוקר ועד הרגע בו נעצום את העיניים ונתכונן ליום חדש...

תהנו :)

מבוסס כמובן על המשל המ-צ-ו-י-ן של רב"ש: "אבא עושה כלים" מתוך הספר "חוכמת הלב"

וְזֶה דּוֹמֶה לְאָדָם,
שֶאוּמָנוּתוֹ לַעֲשׂוֹת כַּדִּים וְכֵלִים מֵאֲדָמָה,
שֶעֲבוֹדָתוֹ לַעֲשׂוֹת כְּלֵי חֶרֶס.

וְהַסֵּדֶר הוּא,
שֶטֶּרֶם כּל הוּא עוֹשֶׂה כַּדּוּרִים עֲגוּלִים מֵחֵמָר,
וְאַחַר כָּךְ הוּא חוֹקֵק וְעוֹשֶׂה חוֹרִים בְּהַכַּדּוּרִים.

וּכְשֶהַבֵּן הַקָּטָן רוֹאֶה
מַה שֶאָבִיו עוֹשֶׂה,
הוּא צוֹעֵק:
"אַבָּא, מַדּוּעַ אַתָּה מְקַלְקֵל אֶת הַכַּדּוּרִים?"

וְהַבֵּן אֵינוֹ מֵבִין,
שֶעִיקַר כַּוָונָתוֹ שֶל הָאָב הוּא הַחוֹרִים,
שֶרַק הַחוֹרִים מְסוּגָלִים לִהְיוֹת כְּלֵי קַבָּלָה.
וְהַבֵּן רוֹצֶה דַּוְקָא לִסְתּוֹם אֶת הַחוֹרִים,
מַה שֶהָאָב עָשָׂה בְּהַכַּדּוּרִים.

באהבה