יוצרים - בהשראת המשל: "שריפה בחצר"

שריפה בחצר

אָדָם עָיֵיף מְאוֹד,
שֶהָלַךְ לִישוֹן בַּלַּיְלָה,
נַגִּיד, בְּשָעָה אַחַת עֶשְרֵה.
וּמְעוֹרְרִים אוֹתוֹ
בְּשָעָה שָלוֹש.

בֶּטַח שֶהוּא יַגִּיד,
שֶאֵין לוֹ כּוֹחַ לָקוּם,
מִשּוּם שֶהוּא עָיֵיף בְּיוֹתֵר.

וְאִם עוֹד מַרְגִּיש בְּעַצְמוֹ
קְצָת חוּלְשָה,
אוֹ שֶמַרְגִּיש
שֶיֵּש לוֹ קְצָת חוֹם,
בְּוַדַאי שֶאֵין כּוֹחוֹת בַּגּוּף
לָקוּם בַּשָּעָה הַקְּבוּעָה,
שֶהוּא רָגִיל לָקוּם.

אֲבָל אִם אָדָם,
שֶהוּא עָיֵיף מְאוֹד,
וּמַרְגִּיש שֶהוּא חוֹלֶה,
וְהָלַךְ לִישוֹן בְּשָעָה
שְתֵּים עֶשְׂרֵה בַּלַּיְלָה,
וּמְעוֹרְרִים אוֹתוֹ בְּשָעָה אַחַת,

וְאוֹמְרִים לוֹ,
שֶיֵּש שְׂרֵיפָה בֶּחָצֵר,
"וְעוֹד מְעַט הָאֵש תִּיכָּנֵס
לְתוֹך הַחֶדֶר שֶלְּךָ,
וּמַהֵר תָּקוּם,
כִּי תְּמוּרַת הַיְּגִיעָה
שֶאַתָּה נוֹתֵן עַכְשָיו
תְּקַבֵּל אֶת הַחַיִּים שֶלְּךָ". 

אָז הוּא לא יַגִּיד תֵּירוּצִים,
שֶאֵין לוֹ כוֹחַ,
וְאֵין לוֹ מוֹחַ,
וְהוּא קְצָת חוֹלֶה.
אֶלָּא אֲפִילּוּ שֶהוּא מַמָּש חוֹלֶה,
הוּא יִתֵּן אֶת כּל הַיְּגִיעָה
בִּכְדֵי לְקַבֵּל אֶת הַחַיִּים שֶלּוֹ.

משל היום, "שריפה בחצר" היווה עבורנו הזדמנות נפלאה לאורכו של כל היום, להעלות חשיבות והכנה לשיעור הבוקר של מחרת, וללמוד עקרון נוסף וחשוב לחיים - הרגל הופך טבע שני. השילוב של השניים הניב את היום הנפלאאאא שהיה לנו!!!

הכנה לפעילות - באדיבות רועי

כמו כולם, הדבר הראשון שאנחנו עושים כשקמים בבוקר, הוא לצחצח שיניים. הרגל טוב ובריא לילד.. הרעיון להכין מתקן למברשות השיניים הגיע מרועיקי, שכבר לא מעט זמן מבקש שנקנה אחד כזה. אז למה לקנות, אם אפשר לעשות?! :)

אספנו גביעי מעדנים שהיו לנו והדפסנו לנו סטיקרים קטנים כדי שיזכירו לנו את מה שחשוב ..

כך זה נראה לפני ההדבקה:

בעזרת מספריים חוררנו חור בתחתית הקופסא ובעזרת טפט שקוף (שאריות שמצאתי, אפשר גם בכל דרך הדבקה אחרת), הדבקנו את הסטיקרים החמודים..

ועוד תמונה...

את המתקנים אפשר להדביק למשטח הכיור באמצעות דבק דו צדדי.

***

את החלק השני של היום הקדשנו לחשיבות ההגעה בזמן לשיעור הבוקר. אין כמו שעון מעורר גדול וחזק (כמו של אבא..)  שיעיר אותנו בדיוק בזמן לשיעור. אז ניצלנו את ההזדמנות ולמדנו יחד על מבנה השעון, על פעימות הלב והחלפת המצבים הנקראים "יום " ולילה", דיברנו על מושג הזמן שהתהווה בעולם הזה ועל כך שהאדם הוא למעשה היצור היחיד המרגיש עבר, הווה ועתיד. הילדים התרגשו מאוד מהדברים והתחלנו בעבודה..

עיגולים-עיגולים שנשארו לנו מקרטון, יחד עם צבעי גואש, דף צבעוני פשוט להכנת החצים ונעץ קטן שיחבר את כל החלקים...

אנשי הצביעה - בפעולה..

(טיפ קטן - תדביקו את הקרטון בסקנטייפ לשולחן, כך הוא לא יזוז..)

ותוספת חשובה - סלוגן שהילדים בחרו לכתוב על השעון..

שיעור בוקר = חיים!

הרגל = טבע שני

ושל שירי

מתעוררים

***
החלק האחרון של היום היה מוקדש למשל עצמו. אין כמו משלי מקובלים. יודעים להעביר את המסר בצורה ישירה, חדה וברורה. הילדים מפתיעים אותי תמיד מחדש בדברים שהם מגלים תוך כדי קריאה במשלים. אז הכנתי להם הפתעה קטנה, ומיצירות שהיו כבר מוכנות, הצלחנו להמחיש אפילו יותר, את המשל המצוין הזה..

הבית עשוי מקרטון חלב וה"אדם" ממנקי מקטרות (מאוד פשוט, מקווה שאזכור להעלות בפוסט נפרד)

"אבל אמא!! מה עם העשן? עם השריפה בחצר?" - הביא אותי לשלוף מנקי מקטרות כתומים ואדומים. וכך ה"אדם" העייף מאוד יוצא מביתו בריצה, למרות שישן רק שעה אחת (!) ולמרות שהוא חולה (!!). אז שנזכה לרוץ כך לשיעור בוקר, אבל מתוך בערה פנימית שלנו..

***

לפני השינה, היה חשוב לנו לקרוא שוב את המשל. לזכור בעצם בשביל מה עשינו את כל ההפעלות והיצירות שלנו במהלך היום. הילדים כבר למדו אותו בעל פה, אבל בכל זאת, הם לעולם לא מוותרים על הספר..

***
ששששששששש...........
הילדים כבר נרדמו, אבל לא לפני שזכרנו לכוון את השעונים הגדולים והחזקים שלנו, שיעירו אותנו בדיוק לשיעור הבוקר..

מישהו זקוק להשכמה ?!
:))

נשיקות והרבה אהבה...